ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ג - הלכות עירובי תחומין הלכה ב

הלכות עירובי תחומין הלכה ב:



כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחַיִּים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת (עַיֵּן בְּמַאֲמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים סִימָן נו), כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת שַׁבָּת מַלְכְּתָא, וְאָז הוּא הַמְשָׁכַת הַחַיִּם בְּחִינַת טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ, וְעַל-כֵּן לְכוּלֵי-עַלְמָא בְּשַׁבָּת נִתְּנָה הַתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הוּא הַמְשָׁכַת הַחַיִּים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרְאִין אֶת הַחַיִּים לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים שֶׁלֹּא יְהֵא רִבּוּי שֶׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם כז עַיֵּן שָׁם:



וְזֶה בְּחִינַת וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, עֹנֶג זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחַיִּים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת בְּחִינַת עֵדֶן נָהָר גַּן, כִּי עֵדֶן עַיִּן לֹא רָאֲתָה כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל שָׁם מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי שָׁם הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת בִּלְתִּי צִמְצוּם, וְצָרִיךְ לְצַמְצֵם הָאוֹר לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הַנָּהָר לְתוֹךְ הַגַּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ הַדַּעַת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת כוּ' וְקָרָאתָ דַּיְקָא בְּחִינַת וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיִּיו. וְזֶה נַעֲשָֹה בְּשַׁבָּת כִּי אָז נִתְּנָה תּוֹרָה, כִּי גַּם שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ הִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית יָרֵא שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא-בְּרִיךְ -הוּא וְזֶהוּ וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת תְּחוּמִין שֶׁאָסוּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת חוּץ לַתְּחוּם בְּחִינַת אֲשֶׁר שַֹמְתִּי חֹל גְּבוּל לַיָּם, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים, הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁאָז הוּא הַמְשָׁכַת הַחַיִּים אָסוּר לָצֵאת חוּץ מִן הַגְּבוּל וְהַתְּחוּם, כִּי זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיִּים עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא רִבּוּי הַשֶּׁמֶן כוּ' כַּנַּ"ל, וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים שֶׁתְּחוּמִין הֵם בְּחִינַת חַי, כִּי ח' אֲלָפִים אַמָּה הֵם הַתְּחוּמִין וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת יוּד, כַּמּוּבָא שָׁם, הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הַתְּחוּמִין הֵם בְּחִינַת חַיִּם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הֵם ב' אֲלָפִים אַמָּה הַיְנוּ ב' אֲלָפִים פְּסִיעוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּנֶגֶד ב' אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה הַתּוֹרָה לָעוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת ב' אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלָה הַתּוֹרָה עַד שֶׁנִּתְפַּשְׁטָה בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל שָׁנָה הִיא בְּחִינַת קוֹמָה, נִמְצָא שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלָה הַתּוֹרָה בְּחִינַת ב' אֲלָפִים קוֹמוֹת עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בָּזֶה הָעוֹלָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָסוּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת יוֹתֵר לְהַלָּן מֵאוֹתָן אַלְפַּיִם קוֹמוֹת, וְהֵם בְּחִינַת ב' אֲלָפִים פְּסִיעוֹת תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הוּא עוֹקֵר קוֹמָתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּכְמוֹ שֶׁהֵבַנְתִּי מִשִֹּיחַת רַבֵּנוּ נ"י, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הוּא בָּא בְּכָל פַּעַם בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, וְעַל-כֵּן אָסוּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת נְתִינַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת אָסוּר לָצֵאת חוּץ מֵאוֹתָן אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת בְּחִינַת אַלְפַּיִם קוֹמוֹת בְּחִינַת אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה הַתּוֹרָה לָעוֹלָם, כִּי בְּמוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ, וְאַדְרַבָּא הוּא קִלְקוּל הַדַּעַת בָּזֶה שֶׁיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן כו':



אות ב



וְעַל כֵּן הַתְּחוּמִין הֵם מִשְׁתַּנִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּפִי מַה שֶּׁקָּנָה שְׁבִיתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּחוּם אַחֵר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְהַשָֹּגָתוֹ וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ נ"י שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵן הֵן הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְיֵשׁ לְכָל אוֹת וְאוֹת גְּבוּל אַחֵר וְאָסוּר שֶׁיִּכָּנֵס אֶחָד בִּגְבוּל חֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן אִם נָגְעוּ זֶה בָּזֶה פְּסוּלִים, כְּמוֹ כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת מְיֻחָד בַּתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וּתְחוּם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָעִקָּר תָּלוּי כְּפִי מַה שֶּׁקָּנָה שְׁבִיתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְכוּ' וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עוֹלָם-הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ עֲשִֹיָּה רַק כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיָּגַע בַּעֲבוֹדַת ה' בַּחֹל כֵּן זוֹכֶה לְהַשִֹּיג בְּשַׁבָּת בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹדוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, כְּפִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יָמִים כֵּן הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ. וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁקָּנָה שְׁבִיתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הַיְנוּ עַד הַמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ מִשָּׁם יָכוֹל לֵילֵךְ וּלְהַגִּיעַ עַד הַתְּחוּם שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל לֹא יוֹתֵר, כִּי יוֹתֵר מִזֶּה הוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת בְּמוּפְלָא וְכוּ' בְּחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן וְכוּ', וְעַל-כֵּן אִם מַנִּיחִין עֵרוּב דְּהַיְנוּ שֶׁמַּנִּיחִין שָׁם לֶחֶם שֶׁל שְׁתֵּי סְעוּדוֹת אֲזַי מַתְחִיל הַתְּחוּם מִשָּׁם כִּי הַלֶּחֶם הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת בְּחִינַת מָן בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין תְּחוּמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו וְכוּ' וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁזָּכָה בַּחֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעַת הַלֶּחֶם עַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵנִיחַ שָׁם הָעֵרוּב דְּהַיְנוּ הַלֶּחֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת עַל-כֵּן קָנָה שְׁבִיתָה הַנַּ"ל שָׁם, וּמִשָּׁם מַתְחִיל תְּחוּם הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָעֵרוּב הוּא מָזוֹן ב' סְעוּדוֹת כְּנֶגֶד הַמָּן שֶׁיָּרַד עַל ב' סְעוּדוֹת וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין תְּחוּמִין כַּנַּ"ל:







(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ג - הלכות עירובי תחומין הלכה ב)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה