ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ג - הלכות פסח הלכה א

הלכות פסח הלכה א:



עַיֵּן בְּמַאֲמַר תְּלַת נָפְקִין מֵחַד וּבַמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּמַאֲמָר אֶחָד נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם, עַיֵּן שָׁם:



אות א



וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח, כִּי יָדוּעַ שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, וְעַל-כֵּן אָז זָכוּ לְשָׁלֹשׁ הַשְׁפָּעוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם, בְּאֵר, עָנָן וּמָן, שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַדַּעַת. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מַצּוֹת שֶׁל פֶּסַח כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הַשְׁפָּעוֹת הַנַּ"ל שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה, כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ (בְּסִימָן נו), שֶׁמַּצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹ"שֶׁ"ה, בְּחִינַת מַ"חֲלֹקֶת שַׁ"מַּאי הִ"לֵּל, עַיֵּן שָׁם:



וְעַל-כֵּן הַשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת הֵם, כֹּהֵן, לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵר עָנָן וּמָן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁתֵּי כּוֹסוֹת שֶׁשּׁוֹתִין לִפְנֵי הָאֲכִילָה שֶׁאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם הַהַגָּדָה זֶה בְּחִינַת חַד עָאל בֵּין תְּרֵין, הַיְנוּ הַהַגָּדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּקוֹל רָם, כִּי הַהַגָּדָה הִיא בְּחִינַת וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעַל-כֵּן כָּל הַהַגָּדָה מְדַבֶּרֶת מִזֶּה. וְעַל-כֵּן הִיא נֶאֱמֶרֶת עַל שְׁתֵּי כּוֹסוֹת הָרִאשׁוֹנִים, בְּחִינַת חַד עָאל בֵּין תְּרֵין, כִּי הַכּוֹסוֹת הֵם מוֹעִילִים לְתִקּוּן הַבְּרִית לִלְחֹם מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי הַיַּיִן הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, (כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ. וְעַל-כֵּן אַחַר כָּךְ אוֹכְלִים הַסְּעֻדָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה הַנִּמְשָׁךְ עַל -יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל-כֵּן כּוֹפְלִים הַמַּצּוֹת וּפוֹרְסִין מִשְּׁנֵיהֶם בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁתֵּי כּוֹסוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, זֶה בְּחִינַת תְּרֵין דְיַנְקִין לְחַד, כִּי הַהַגָּדָה הָאַחַת שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַסְּעֻדָּה הִיא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁם, "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַנִּצְעַק וְכוּ' וַיָּרֵעוּ אוֹתָנוּ כוּ' וַיִּשְׁמַע אֶת קֹלֵנוּ". שֶׁכָּל הָעִנּוּיִּים וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיוּ לָנוּ בְּמִצְרַיִם הַכֹּל הָיוּ לְהִנָּצֵל מִפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא טֻמְאַת מִצְרַיִם, אֲבָל אַחַר הַסְּעֻדָּה אוֹמְרִים שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עַל שֶׁנִּצַּלְנוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְזָכִינוּ לְתִקּוּן הַבְּרִית, וְעַל-כֵּן הִיא בְּחִינַת תְּרֵין יַנְקִין לְחַד, שֶׁשַּׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הָרַע וּשְׁבִיתָתוֹ, יוֹנֵק לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל-יָדָהּ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ בִּטּוּל הָרַע. וְזֶה בְּחִינַת הַסֵּדֶר שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַסְּעֻדָּה, שֶׁהוּא שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עַל שֶׁנִּצַּלְנוּ מִן הַמִּלְחָמָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים רֹב שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ נִשְׁמַת וְהוֹדוּ. וּבְחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל -יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה וְתִקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁתֵּי כּוֹסוֹת שֶׁשּׁוֹתִין אַחַר הַסְּעֻדָּה בִּשְׁעַת שֶׁאוֹמְרִין הַסֵּדֶר הַשֵּׁנִי בִּבְחִינַת תְּרֵין יַנְקִין לְחַד כַּנַּ"ל:



אות ב



וְעַל-כֵּן חָמֵץ בְּפֶסַח בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי כָּל הָאִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בְּשִׁשִּׁים, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הֵם נִבְטָלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. אֲבָל חָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, אֵין לוֹ שׁוּם בִּטּוּל, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת נִפְגַּם, עַל-יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, כִּי הַשַּׁבָּת מְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַדַּעַת כַּנַּ"ל. גַּם נִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט, דְּהַיְנוּ חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁשּוֹרֵף וּמְבַטֵּל אֶת הָרַע, כִּי עִקַּר חֲמִימוּת הַלֵּב הוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. עַל-כֵּן אֵין לְהֶחָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, שׁוּם בִּטּוּל, רַק צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ לְגַמְרֵי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ בְּתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, כִּי מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַפְּגָמִים, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּהַדַּעַת, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְבַעֵר לְגַמְרֵי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ כַּנַּ"ל וְלִגְעֹר בָּהֶם בִּבְחִינַת גְּעַר חַיַּת קָנֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר (בְּסִימָן ה). וְעַל-כֵּן שִׁעוּר חִמּוּץ הוּא חַ"י מִינִיטִין, כִּי חָמֵץ הוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּי הוּא פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים, וְעַל-כֵּן לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר אֲפִלּוּ מֵרֶגַע כָּל שֶׁהוּא, כִּי צָרִיךְ לִבְרֹחַ מְאֹד מֵחָמֵץ, דְּהַיְנוּ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל, אֲבָל הַשִּׁעוּר הוּא חַ"י מִינִיטִין, כִּי אָז נִתְחַמֵּץ, דְּהַיְנוּ סִטְרָא דְּמוֹתָא הִפּוּךְ הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַשִּׁעוּר שָׁוֶה עִם שִׁעוּר מְלִיחָה שֶׁהוּא גַּם כֵּן חַ"י מִינִיטִין, כִּי הַמְּלִיחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח עוֹלָם, וְעַל יָדָהּ נִפְלָט בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל-כֵּן הוּא גַּם כֵּן חַ"י מִינִיטִין בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת:



אות ג



וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח מַתְחִילִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, כִּי עַל-יְדֵי מַצָּה שֶׁעַל יָדָהּ זָכוּ לִבְחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ שֶׁעַל יָדָהּ מְבַטְּלִין הָרַע, וְעַל-כֵּן אָז מַתְחִילִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הָרַע כַּיָּדוּעַ, שֶׁעַל-יְדֵי סְפִירָה אָנוּ יוֹצְאִין מִמּ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לְמ"ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַמַּצָּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַדַּעַת כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבַטֵּל אֶת הָרַע וְהַטֻּמְאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירָה כַּנַּ"ל, כִּי עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא מִשְׁנֶה תּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַדַּעַת, כִּי עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, הַיְנוּ מִשְׁנֶה תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן מְנִיפִין אוֹתוֹ לְכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל כָּל הָרַע מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת. מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים, כִּי עַל-יְדֵי מִשְׁנֵה תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת". כִּי עַל-יְדֵי הַמַּצָּה, שֶׁהִיא תִּקּוּן הַדַּעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה אָז, עַל -יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, וּבָזֶה תָּלוּי הֲנָפַת הָעֹמֶר וּסְפִירָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב, "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" 'מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת' דַּיְקָא כַּנַּ"ל, הַיְנוּ יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁעַל יָדָהּ בָּא בְּחִינַת הַסְּפִירָה כַּנַּ"ל:



אות ד



וְזֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, בְּחִינַת שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְגָרֵשׁ הָרַע מִכָּל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר, וְזֶה בְּחִינַת שִׁשִּׁים בְּחִינַת שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת הֲנָפַת הָעֹמֶר לְכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת כַּנַּ"ל, וְאָז מַתְחִילִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הָרַע, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַדַּעַת כַּנַּ"ל:




(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ג - הלכות פסח הלכה א)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה